שלוש דרכים חדשות לחתוך: קליפים של הצטרפות, מצב מהיר ומהירות השמעה

2. מצב מהיר

ברוב המקרים, החותך מפרק את הווידאו פריים אחר פריים ובונה מחדש את החלק שאתה רוצה, כך שהתוצאה מתחילה ומסתיימת בדיוק ברגע שבחרת. זה מדויק, וזה ברירת המחדל הנכונה — אבל זה לוקח זמן, במיוחד בחיתוכים ארוכים.

מצב מהיר מדלג על הבנייה מחדש. הוא נותן לך את החלק שאתה רוצה בלי לקודד מחדש את הווידאו, מה שהופך את החיתוך בערך עשר פעמים למהיר יותר. קיצוץ של 90 דקות בהרצאה, שבדרך כלל היה לוקח כמה דקות, עכשיו מסתיים בשניות.

הפשרה, באנגלית פשוטה: זמני ההתחלה והסיום שלך נוחתים על ה"מפתח" הקרוב ביותר — בדרך כלל בתוך שתיים עד עשר שניות מהמקום שבו הגדרת אותם. אז מצב מהיר מעולה ל"אני רק רוצה את החלק הזה של ההרצאה, תן לי אותו עכשיו", ולא טוב ל"אני צריך את המסגרת המדויקת הזו." אם אתה צריך דיוק, תשאיר את מצב המהיר כבוי.

הסתייגות קטנה אחת: חלק מעורכי הווידאו בררנים לגבי הפורמט המדויק של הפלט ועלולים לא לייבא קובץ במצב מהיר באופן טבעי. אם אתם מתכננים להעביר את הגרסה ל-Premiere או Final Cut, המצב הרגיל הוא הבחירה הבטוחה יותר.

3. מהירות השמעה (0.5× עד 2×)

בחר מהירות לחתוך שלך: 0.5× (חצי מהירות), 1× (רגיל — ברירת המחדל), 1.25×, 1.5×, או 2×. החותך עושה את החשבון: הטווח שבחרת מתנגן מהר או לאט יותר בקובץ שהורד, ומשך הקובץ משתנה בהתאם לכך. חיתוך של 60 דקות ב-2× הופך לקובץ של 30 דקות. קטע של 5 דקות ב-0.5× הופך לקובץ של 10 דקות.

חשוב לציין, הקולות שומרים על הגובה הרגיל שלהם. אין אפקט סנאי כשמאצים את הקצב, אין בריטון רובוטי כשאתה מאט. אנשים נשמעים כמו עצמם, רק מהר או איטי יותר. מאחורי הקלעים, הקאטר משתמש באלגוריתם לשמירת גובה הצליל שעורכי שידור וספרי שמע משתמשים בו כבר שנים.

מתי זה מרוויח את מקומו? כמה דוגמאות שאנחנו ממשיכים לשמוע עליהן:

• מדריכים והרצאות ב-1.5× או 2× — אותו תוכן, חצי מהזמן. המקרה הקלאסי של 'לצפות בהרצאה של 90 דקות ב-30 דקות'.
• מוזיקה או סרטוני הדרכה ב-0.5× — איטי מספיק כדי ללמוד סולו גיטרה, תנועת ריקוד, או קטע דיאלוג שתרצה לתמלל.
• נאומים וראיונות ב-1:25× — קפיצה קטנה שמצטברת על פני שעה של שיחה.